למאר אחזקות וסחר בע"מ נ' מרקוביץ

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שיק על סך 48,550 ₪ שמשך המבקש. בקשה להארכת מועד, ללא התנגדות, הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל ביום 17.1.11, והוגשה בשנית, בצירוף בקשה להארכת מועד, ביום 10.2.11.

הגם שעל פי רישומי רשות האכיפה והגבייה, אזהרה הומצאה למבקש בהליכי הוצאה לפועל ביום 5.12.10, הוא לא קיבל את האזהרה הואיל ורק ביום 6.1.11 שב ארצה. ממילא, ולכל היותר, טוען המבקש, עסקינן באיחור בן כשלושה שבועות בלבד.

לגופם של דברים, לטענת המבקש, עסקינן בשיק שנמסר לאדם בשם שמעון קראוס (להלן גם "שמעון"), מי ששימש כמנהל שכיר מסעדה שהיתה בבעלות משותפת של המבקש ושל אחר, וזאת לצורך תשלום לספקים לשם קניית סחורה בלבד. הואיל וביקש לסגור את המסעדה, לטענת המבקש, סיכם עם שמעון כי ירכוש ממנו ומשותפו את המסעדה בתמורה לתשלום סך של 80,000 ₪ שנועדו לטובת תשלום חובות לספקים שונים בלבד. אלא שהעסקה בוטלה בסופו של יום על ידי שותפו של המבקש, לטענתו בהסכמה, והסך של 80,000 ₪ אף הושב לשמעון. המבקש טוען, כי למרות שדרש את השיקים שמסר לשמעון (לרבות השיק קא עסקינן), לא השיבם לו במזיד. הלכה למעשה, לטענת המבקש, ביצע שמעון פעולות של זיוף כמו גם חריגה מהרשאה שניתנה לו. טענות אלה היו ידועות למשיבה, לטענת המבקש, ובנסיבות אלה הגשת השיק לביצוע נגועה כנטען בחוסר תום לב.

המשיבה מתנגדת, הן להארכת המועד והן לקבלת ההתנגדות. לטענת המשיבה עסקינן באיחור בן למעלה מחודש, שהינו איחור מהותי לשיטתה. לגופם של דברים, טוענת המשיבה כי עסקינן בהגנה שאין לה על מה שתסמוך, במיוחד בהתחשב בכך שבניגוד לטענות המבקש בתצהירו, במכתב שכתב ואשר צירף להתנגדות לא נטען דבר ביחס לביטול ההסכם והלכה למעשה גם סכום התשלום הנטען לשמעון היה שונה (67,000 ש"ח ולא 80,000 ₪, כנטען בתצהיר המבקש).

דין הבקשה להארכת מועד להתקבל, תוך חיוב המבקש בהוצאות. שעה שמדובר בדיון בפני ערכאה ראשונה ואין מדובר באיחור ניכר (שיש בו כדי ליתן משנה תוקף לאינטרס המשיבה בדבר סופיות הדיון), נטיית בתי המשפט תהא להעדיף עשיית צדק על פני דבקות בכללי הפרוצדורה. זאת במיוחד שעה שנפסק, כי גם טעות (אפילו טעות של בא-כח המבקש) עשויה לשמש כטעם מיוחד להארכת מועד, במיוחד שעה שלא נפגמה ציפיית הצד שכנגד (השוו, למשל: רע"א 9073/01 פרנקו – סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (מצוי במאגרים המשפטיים ; 29.1.02)]. גם לו אלך לשיטת המשיבה בכל הנוגע למועד המצאת האזהרה (היינו יום 5.12.10) דומני שאיחור מצטבר בן כחודשיים אינו מצדיק, כלשעצמו, דחיית בקשה להארכת מועד על יסוד ציפיות הצד שכנגד בסופיות ההליך. בענייננו, ניתן לראות הן בשהיית המבקש בחו"ל, הן בטעותו בהגשת הבקשה להארכת מועד ללא ההתנגדות לגופה (שהובילה לעיכוב בהגשתה) והן בטענות המבקש לגופן (כתנאי מצטבר), כטעמים מיוחדים להארכת המועד. יחד עם זאת, אין בכך כדי להתעלם ממחדלי המבקש, שכן גם לאחר שהובהר לו על ידי כב' רשם ההוצאה לפועל, כי בהתאם להוראות הדין עליו היה להגיש את הבקשה להארכת מועד בצוותא עם ההתנגדות, הוגשה זו לבסוף כעבור כשלושה שבועות בלבד. ממילא, גם לו אניח כי מלוא הנטען בבקשה להארכת מועד נכון, בחינת המועד שבה הוגשה בקשה זו בצירוף ההתנגדות מגלה, כי עדיין עסקינן באיחור בן לכל הפחות כשבועיים מאז שב המבקש ארצה ועד חלוף המועד שיכול היה להגיש התנגדות לביצוע שטר (זאת, אם אניח כי מועד שובו של המבקש ארצה הינו מועד המצאת האזהרה). בנסיבות אלה, מן הדין, שלצד קבלת הבקשה, יישא המבקש בהוצאות המשיבה.

באשר להתנגדות לגופה, גם אם הלכה למעשה לא יוכח כי עסקינן בשיק מזוייף, עדיין דומני כי טענותיו בדבר היקף ההרשאה שניתנה לשמעון, החריגה הנטענת מהרשאה זו, נסיבות מסירת השיק למשיבה ומעמדה כאוחזת עשויות להעמיד למבקש הגנה אפשרית (גם בהתחשב בסתירות, כנטען על ידי המשיבה, בין דברי המשיב בחקירתו הנגדית ובין האמור במכתב שצירף להתנגדותו). זאת, במיוחד שעה שכידוע, בשלב ההתנגדות (שאף אינו בבחינת דיון מקדמי) לא נבחנות שאלות הקשורות עם דרכי הוכחת הטענות, ושעה שעל פני הדברים לא קרסה גרסתו של המבקש בחקירתו הנגדית (לעניין זה השוו, למשל: ע"א 478/75 אנגלנדר נ' אשכנזי פ"ד ל (3),443 ).

העולה מכלל האמור לעיל הוא, כי דין הבקשה להארכת מועד וההתנגדות להתקבל.

לצד זאת, יישא המבקש בהוצאות המשיבה בסך כולל של 1,500 ₪.

לאור סכומה תידון התובענה בסדר דין מהיר ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראות תקנה 214ב'1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות").

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו – 214ח לתקנות, בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטתי זו לידיה וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו – 214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.

היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.

לעיוני ביום 15.10.11.

ניתנה היום, ח' אב תשע"א, 08 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: